השפעת רשתות החברתיות על אורח החיים שלנו


כולנו מכירים את הסיטואציה הזו, שולחים את היד לעבר הסמארטפון ומתחילים לגלול את הפיד רק כדי להעביר את הזמן. לפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וכל רשת חברתית אחרת יש אלגוריתם שיגרום לנו להשקיע בה יותר זמן מכפי שתכננו. וכמובן שיש לו גם השפעה על החיים והאושר שלנו והיא גדולה יותר מכפי שאנו חושבים.


אז אם הכל נראה כל כך חיובי, איפה הבעיה בעצם?

״נראה״, כאן מתחילה הבעיה! אחת הבעיות היא שלרובנו באופן בלתי נשלט האושר שלנו מושפע במידה רבה מהשוואה בין מה שאנחנו שואפים אליו בחיינו לבין מה שקורה בהם בפועל. התחושה הרגעית ברגעים יפים ובהישגים מרשימים בחייהם של אחרים, יוצרת השוואה לא נכונה עבורנו. אלא שכדי לבחון את השאלה באופן רחב יותר, לא מספיק להסתמך על אינטואיציות או על תיאוריות כלליות, הגיוניות ככל שישמעו. כמו הקשר שבין הגלישה ברשתות החברתיות לבין הנאה ואושר, הוא נושא שמעסיק אנשים רבים במיוחד בתקופת הקורונה.


לדוגמא: על כל הורה שמעלה תמונה משפחתית מאושרת, ישנו אדם שלא יכול להביא ילדים לעולם ומביט בה בעצב. המחקרים בתחום מראים כי מרבית הפוסטים שאנחנו מעלים לרשתות הם חיוביים. אנו נוטים לעדכן את ברשתות שלנו בעיקר על דברים חיוביים בחיינו, על הצלחות והישגים, ובגדול נוטים להציג את הצדדים היפים יותר של חיינו.

משהו עיקרי הוא תופעה שמתוארת כמחולל של ירידה ברמת האושר, זו ״קנאה״ שנובעת מחשיפת יתר לצדדים החיוביים בחייהם של אחרים ומהשוואת חייהם לשלנו. בדרך כלל, בגלל האופן שבו פועלים האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, אנו נחשף לחייהם של אנשים מצליחים יותר מהממוצע, מה שיחזק את "ההשוואה כלפי מעלה" ואת ההצטיירות שלנו בעיני עצמנו כמוצלחים פחות וכמאושרים פחות. ישנם גורמים נוספים לרעה עלינו למשל, תחושת חוסר היעילות וחוסר התכלית שיש לרבים אחרי ששקעו לכמה שעות טובות ברשת, תחושת העומס החברתי. הגלישה ברשתות גם מחזקת את תחושת הזרימה, שמקושרת בדרך כלל לתחושת הגילוי והסקרנות, ומספקת לנו לפחות באופן רגעי תחושה של הנאה.


אם כך, מתי התחושה הרגשית תגביר את ההנאה שלנו מהגלישה ברשתות, ומתי ה״קנאה״ וההשוואה כלפי מעלה יפגעו בנו בעת גלילת הפיד?

האופן שבו הרשתות משפיעות עלינו תלוי בשאלה מי אנחנו ומהו מוקד השליטה שלנו. אם מוקד השליטה שלנו הוא פנימי, יש לנו מניע חזק שאינו מוכתב על ידי החברה או על ידי אופנות, הוא יקטין את השפעת הרשתות על האושר שלנו באופן כללי. לעומת זאת, אנשים בעלי מוקד שליטה חיצוני מושפעים הרבה יותר מהלכי הרוח וממגמות, ומנווטים את החיים על פי השוואה חברתית. במקרה זה לרשת החברתית תהיה השפעה גדולה הרבה יותר. אצל רוב האנשים כיום מוקד השליטה הדומיננטי הוא חיצוני. התרבות שבה אנחנו חיים והחשיפה האינטנסיבית שלנו לרשתות, גורמים למוקד החיצוני להתחזק. הבעיה היא שאנו מתרגלים לסף ריגוש מסוים, ואז הוא כבר לא נותן לנו את אותה הנאה ואנחנו מחפשים מינון גדול יותר, ריגוש גדול יותר. יותר לייקים ויותר שיתופים, תיוגים ועוד. ההתמכרות לפידבקים ושינוי מערך ההתנהגות בגלל כל זה יוצרים סוג של אני מזויף ולא אותנטי, עד כדי כך שכאשר אנחנו כן מקבלים פידבק חיובי, אנחנו מרגישים במקום מסוים שזה כבר לא אנחנו. גם זה פוגע ברמת האושר שלנו.



Recent Posts

See All

המוזיקאי ומעצב האופנה קניה ווסט חצה את הגבול לאחר הציוץ האנטישמי שלו כנגד היהודים, כולנו כבר התרגלנו לאמירות וההתנהגות של קניה, כהרגלו של הראפר ליצור סביבו המון שיח ונוכחות בעולם האופנה ובכלל, אבל כנר

About Page

Hi, thanks for stopping by!

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. I’m a great place for you to tell a story and let your users know a little more about you.

Let the posts
come to you.

Thanks for submitting!

  • Facebook
  • Instagram
  • Twitter
  • Pinterest